יקירנו סטיב ג׳ובס מהפוסטים הקודמים ניסה לגייס את מנכ״ל חברת rc קולה שיהיה מנכ״ל החברה, הכול כדי להאדיר את שמה של חברת ״אפל״ שהייתה אז חברה די קטנה ונישתית, חברה שהתמחתה במחשבים למעצבים גראפים ועיקר לקוחות החברה היו חברות לעיצוב גראפי סטודיו לעריכות גראפיות ועוד.

חברת המשקאות הייתה גדולה בעשרות מונים מהחברה של סטיב, והמנכ״ל חשש לאבד מעוצמתו, לאחר כמה דקות של שיחה, סטיב כהרגלו, קצר וקצת חסר סבלנות, זרק את המשפט הבא ״זה או שתמשיך למכור מים מתוקים או שתבוא איתי לשנות את העולם״ וזה מה ששיכנע אותו להגיד כן, ולקבל את המשרה, (לימים הוא העיף את סטיב מהחברה בעזות מצח, מה שעשה לסטיב נהדר ראה מאמר ״כשהכול נמצא בפרטים הקטנים״).

האם אדם יכול לקבוע שבעזרת עסק /מוצר/ שירות הוא יכול לשנות את העולם, וזה לא ייקרא שגעון גדלות ? מתי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחלום בכזה סדר גודל ? לכתוב חזון ארגוני, חזון לעסק שבהגדרתו בא לשנות משהו בעולם

לעניות דעתנו סטיב לא היה כזה ״חולם״ כמו שרבים וגם אנחנו קוראים לו מידי פעם, סטיב היה איש של נתונים, ובראש האלמותי שלו הוא ראה מאות אלפי נתונים שמסתדרים כמו הרמוניה בשיר מושלם עד המטרה. עד היעד, והיעד מבחינתו היה לשנות העולם ברמת החשיבה על המוצר הזה שנקרא מחשב ולאחר מכן גם בכל צריכת המדיה בחיינו.

ראה, חיבר, ביצע. כל מי שלא התיישר לפי זה –  פשוט היה מוכר מים מתוקים ותו לא.

אנחנו חלמנו על הדבר הזה, עכשיו קיבלנו עלינו לבנות את זה, זה די מדהים.

                                                             סטיב ג׳ובס

השאר תגובה